החלטה בתיק בת"ת 4009-08-12 - פסקדין

א. מבוא

1.         עניינה של ההחלטה בקשה לתשלום תכוף.

2.         לדברי המבקש, יליד 22.06.91, הוא נפגע בתאונת דרכים בקלנסווה, ביום 14.04.12, כנוסע ברכב מספר רישוי 79-360-66, אשר היה נהוג על ידי משיב 1, מר שמואל נחלאוי.

3.         המבקש עתר לתשלומים בסך 5,000ש"ח בגין הוצאות אשפוז, 5,000ש"ח בגין הוצאות רפואיות ו-30,000ש"ח בגין הוצאות לצרכי מחיה, סה"כ 40,000ש"ח.              

ב. הזכאות לפיצויים

4.         המבקש הגיש דו"ח מד"א מיום 14.04.12 בדבר פינויו ממקום התאונה בקלנסווה לבית חולים מאיר. 

5.         משיבה 2 (להלן: "המשיבה"), הגישה תקציר תיק משטרת ישראל, מוצג מש/2 , המתייחס לתאונה נשוא הבקשה. במסמך נרשם: "סוג התאונה: התנגשות באחר. חומרת התאונה: נזק בלבד". בתקציר האירוע נרשם: "לא הציג פרטים נכונים של מס הרכב וביטוח, לאחר שיחת טל עם המתלונן לא הגיע כשהתבקש". עוד נרשמו דברי המתלונן, הוא משיב 1: "נזק בלבד לא הציג פרטים של הצד השני" וכן נרשם "לא נמצאו נפגעים בתיק".

ממוצג מש/2 עולה לכאורה כי משיב 1, אשר לטענת המבקש היה נהג הרכב בעת התאונה, הודיע למשטרה כי הוא היה לבדו ברכב, כי לא היו נפגעים בתאונה וכי נגרם נזק רכושי בלבד. תמיהה נוספת העולה ממוצג מש/2 מתייחסת למספר הרכב אשר נמסר לכאורה על ידי משיב 1, 70899702, שאינו מספר הרכב לו טוען המבקש.

6.         המשיבה טענה כי תמיהה נוספת עולה מהעובדה שמשיב 1 לא נזקק לטיפול רפואי שעה שלדברי המבקש הרכב התהפך והוא עצמו נפגע באורח קשה. (ר' עדות המבקש עמ' 4 לפרוט' ש' 30-31). עוד טענה המשיבה כי על פי מכתב השחרור ממרכז רפואי מאיר מיום 01.05.12, בדיקת שתן של המבקש הייתה חיובית לקוקאין ו-  THC.

7.         טוענת המשיבה כי לאור הנסיבות כאמור לעיל, קיימת אפשרות לפיה המבקש לא נפצע בתאונה כפי טענתו אלא בנסיבות אחרות. עוד טענה המשיבה כי קיימת אפשרות לפיה המבקש הוא אשר נהג ברכב וביקש ממשיב 1 להצהיר כי נהג ברכב אם מהטעם שהמבקש חסר רישיון נהיגה ואם מהטעם שבגופו נמצאו סמים כאמור לעיל. טוענת המשיבה, כי בנסיבות כאמור, לא תקום כנגדה חבות והמבקש לא יהיה זכאי לפיצויים ממנה. לטענת המשיבה, אפוא, המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח לכאורה את חבותה. 

8.         בהתאם להלכה הפסוקה, בשלב התשלום התכוף די בכך שבית המשפט יסבור כי לכאורה זכאי המבקש לפיצויים לפי חוק הפיצויים. ר' פסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה, א' ריבלין ברע"א 9275/03 פינטו נ' יונה:

"בבחינת בקשתו של נפגע לקבלת תשלום תכוף לא נכנס אפוא בית המשפט לעומקן של המחלוקות ולפרטיהן של העובדות, ובודק הוא רק אם זכאי הנפגע לכאורה לפיצויים על פי חוק הפיצויים." (פ"ד נח(2), 295, 299). 

ר' גם פסק דינו של כבוד הנשיא שמגר בבש"א 816/91 בארי נ' הלפרין:

"ההחלטה בקשר לתשלום תכוף אינה מביאה הכרעה סופית בשאלה, אם פלוני זכאי לפיצוי ומה שיעור הפיצוי . . . החלטה כאמור מאמצת מצב פתיחה ראשוני ובנויה על ההנחה - שאף היא כמובן תולדה של עיון ושיקול - לפיה יש סבירות לכאורית לטענות המועלות בתובענה, וכי קיים, על-כן, הצדק למנוע מחסור וסבל מידיים מן התובע בתקופת הביניים, עד שתתברר התביעה עד תומה.

אין בהחלטה כזאת כדי להביא את ההליכים לסיומם, אלא נהפוך הוא: ההחלטה בנויה על ההנחה, שיהיה דיון בהליך העיקרי אשר בו יתבררו הזכויות והחבויות. כאמור אין בהחלטה גם כדי להכריע בגורלו של הדיון לגופו."(פ"ד מה(3), 57, 59).

9.         במקרה דנן, בתצהיריו, עדותו, דו"ח מד"א ומכתב השחרור מבית חולים מאיר, יש ביסוס לכאורי לזכאות לפיצויים לפי חוק הפיצויים. טענותיה של  משיבה 2 כאמור לעיל הן טענות כבדות משקל אשר טעונות בירור. עם זאת, המקום לבירור מעמיק של מכלול נסיבות התאונה, איננו במסגרת הבקשה לתשלום תכוף אלא בהליך העיקרי ובשלב הנוכחי, לא ניתן לקבוע כי המבקש לא יהא זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים בגין התאונה הנטענת על ידו.

ג. המצב הרפואי

10.        להוכחת מצבו הרפואי, הגיש המבקש מכתב שחרור מרכז רפואי מאיר מיום 01.05.12, בו נאמר כי המבקש אושפז ביום 14.04.12 עם כאבי גב תחתון וחוסר תחושה פריאנלית ובאזור איבר המין, אובחן שבר BURST L2, MRI העיד על שבר פיצוץ חוליה L2 עם לחץ של פרגמנט אחורי על חוט השדרה התחתון, בוצע ניתוח והמבקש הועבר לשיקום לבית החולים לוינשטיין לגמילה מקטטר. 

11.        עוד הוגש סיכום אשפוז מבית חולים לוינשטיין מיום 05.06.12. ביחס למצבו התפקודי של המבקש בשחרור, צוין במכתב הסיכום כי המבקש השיג עצמאות מלאה בתפקוד הבסיסי היומיומי, הוא מתהלך ללא אביזרי עזר ותמיכות מרחקים פונקציונלים, עולה ויורד מדרגות עם מעקה, עצמאי בכל הפונקציות היומיומיות, לא שולט בסוגרים, מצנטר עד 4 פעמים ביום, עצמאי בישיבה, לבוש ורחצה. ביחס לגב צוינו הגבלות בטווחים בגב התחתון ודיווח על כאבי גב. המבקש שוחרר להמשך טיפול ומעקב בקהילה.